חוב מזונות – חייב

מה קורה אם החייב פונה להליך פשיטת רגל? מה קורה אם מוגש טענת פרעתי?? מעוניינים להגיש טענת פרעתי? האם ניתן לבקש צו תשלומים בתיק מזונות? האם ניתן לבקש צו תשלומים בתיק מזונות שהזוכה ביטוח לאומי? האם ניתן לבקש חקירת יכולת?

חוב מזונות – חייב

מסירת אזהרה בתיק הוצל"פ לחוב מזונות:

לאחר פתיחת תיק הוצאה לפועל, על הזוכה לבצע מסירת אזהרה, כלומר להודיע לחייב אודות תיק ההוצל"פ. במידה ובתום 20 ימים לא שולם החוב או לא הוגשה טענת פרעתי או כל החלטה אחרת של רשם ההוצל"פ, רשאית הזוכה לפעול כנגד החייב בתיק ההוצאה לפועל.

יש לשים לב, כי הזוכה רשאית להגיש בקשות בטרם אזהרה לרבות עיכוב יציאה מהארץ ולכך יש לשים לב. ובכל זאת…. כנגד החייב תיק הוצאה לפועל לתשלום מזונות ואין באפשרות החייב לשלם, מה כן ניתן לעשות?

צו תשלומים ופריסת חוב מזונות עבר:

בעבר, בשונה מתיק הוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל בחוב מזונות לא ניתן היה להגיש בקשה לצו תשלומים וכי למעשה לא ניתן להמיר את חוב העבר לפריסת חוב מזונות עבר ולצו תשלומים וכי לא ניתן היה לבקש חקירת יכולת, אולם כן ניתן להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לפריסת חוב מזונות עבר הן בתיק מזונות ביטוח לאומי והן בתיק מזונות בו האישה היא הזוכה.

בקשה לפריסת חוב מזונות עבר (תשלומים) בתיק הוצאה לפועל מזונות:

מאחר ולא ניתן להגיש בקשה לצו תשלומים בתיק הוצאה לפועל לחוב מזונות, יש צורך להגיש בקשה מנומקת בלווי תצהיר לרשם ההוצאה לפועל לפריסת חוב מזונות עבר.

לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לשנות את פסק הדין , אולם בידיו ניתנה הסמכות לקבוע את פריסת חוב מזונות עבר בתיק ההוצאה לפועל, ועל כן הרשם יבחן את הבקשה והאם קיים שינוי בנסיבות החייב במצבו הכלכלי, הרפואי או כל נימוק אחר המצדיק את פריסת חוב מזונות עבר. לבקשה זו יש לצרף את כל המסמכים המעידים על מצבו הכלכלי, הרפואי של החייב, תלושי שכר, הוצאות ועוד.

במידה וייקבע החייב כי אכן יש שינוי נסיבות במצבו של החייב וכי יש מקום לבחון את פריסת חוב מזונות עבר, יורה הרשם על הוראות להמשך הדיון בבקשה לפריסת חוב מזונות עבר.

יש לשים לב, כי הבקשה פריסת חוב מזונות עבר מדברת על חוב עבר, אינה משנה את התשלום המזונות החודשיים שנפסקו בפסק הדין/בית הדין הרבני ולכן יש לשקול בתשלום החודשי את התשלום השוטף בצירוף הסכום שמציעים בבקשה לפריסת החוב.

צו תשלומים ופריסת חוב עבור מזונות לביטוח הלאומי:

לזוכה קיימת האפשרות לפנות לביטוח הלאומי לצורך קבלת המזונות או חלקם וכי באפשרותה לגבות את ההפרש בין התשלום ששולם לידיה על ידי הביטוח הלאומי לתשלום שנקבע בפסק הדין.

במידה והזוכה מקבלת את דמי המזונות מהביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל לגבות חוב זה מהחייב.

בעבר, תיקי ההוצאה לפועל היו מנוהלים על ידי עו"ד מטעם הביטוח הלאומי וכי ניתן היה לפנות למשרדי המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת מידע ואפשרות לפריסת החוב.

כיום, אין אפשרות לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי, אלא בתיק ההוצל"פ בלבד ולכן במקרה זה כון ניתן להגיש בקשה לצו תשלומים לצורך פריסת החוב וכי לרשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בבקשה זו ללא צורך בהעברתם להחלטה בבית המשפט למשפחה.

לבקשה לצו תשלומים לפריסת חוב מזונות לביטוח הלאומי, יש לצרף תצהיר, כתב ויתור סודיות, שאלון ומסמכים עליהם נסמכת הבקשה וכן יש לציין את הסכום המבוקש.

גם כאן, יש לשים לב, כי פריסת החוב בצו תשלומים היא עבור חוב עבר בלבד ועל כן יש לקחת בחשבון את התשלום השוטף המווסף לפריסת החוב שתקבע.

פריסת חוב מזונות בתיק ההוצל"פ:

כאשר הזוכה היא האישה, יש לפעול על פי תיקון 55, כלומר, באפשרות החייב להגיש בקשה לפריסת חוב עבר ולרשם ההוצאה לפועל קיימת סמכות לזמן את החייב לחקירת יכולת ולפרוס את חוב העבר, סמכות שהייתה קיימת בעבר רק לבית המשפט למשפחה.

למעשה, הרשם ייבחן את יכולתו הכלכלית של החייב לפריסת החוב תוך זמן סביר בהתאם להכנסותיו, הוצאותיו, גילו, מצבו הבריאותי ועוד, תוך איזון תשלום המזונות כחוב עבר לזוכה.

בשלב ראשון על החייב להגיש בקשתו לפריסת חוב מזונות עבר בתיק ההוצאה לפועל בצירוף תצהיר, שאלון וכתב ויתור סודיות.

בשלב השני רשם ההוצאה לפועל ייקבע צו תשלומים זמני שעל החייב לעמוד בו עד למתן החלטה אחרת.

בשלב השלישי תינתן הבקשה לפריסת חוב מזונות העבר לתגובת הזוכה וזאת בשונה מפריסת החוב בתיק המוסד לביטוח לאומי.

בשלב הרביעי יזומנו הצדדים לדיון בבקשת החייב לפריסת חוב מזונות עבר ובדיון זה תהייה רשאית הזוכה לחקור את החייב.

לאחר הדיון תינתן החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל בבקשה לפריסת חוב מזונות עבר.

חשוב להדגיש, כי תנאי לפריסת חוב מזונות עבר הוא כי החייב ימשיך לשלם את המזונות השוטפים שנקבעו בפסק הדין/בית הדין הרבני וכן ישלם בכל חודש עד למתן החלטה אחרת בבקשה לפריסת חוב מזונות עבר את התשלום שנקבע בצו התשלומים הזמני כאמור בשלב השני.

פניית החייב להליכי פשיטת רגל והשלכותיו בתיק ההוצל"פ מזונות:

את צו הכינוס יש לעדכן בתיק ההוצל"פ כי החייב פנה להליכי פשיטת רגל ועל כן ההליכים מעוכבים.

מה יעלה בגורל תיק ההוצל"פ והאם החייב יחדול מתשלום דמי המזונות כשההליכים מעוכבים והוא בהליך פשיטת רגל?

חוב מזונות בפשיטת רגל:

לפירוט עבור חוב מזונות בפשיטת רגל יש לעבור לקישור לחוב מזונות בפשיטת רגל.

הפטר לחוב מזונות בהליך פשיטת רגל:

ככלל, חוב מזונות אינו בר הפטר ואינו נמחק עם קבלת ההפטר לחייב, למעט מקרים חריגים שנקבעו בפסיקה או שבית המשפט יחריג אותם כמקרים מיוחדים.

ס' 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל כי חוב מזונות אינו בר תביעה, אולם לבית המשפט סמכות להפעיל שיקול דעת האם להורות על הפטר לחוב מזונות.

בפסק הדין גמזו איזן בית המשפט המחוזי לפשיטת רגל בין השיקול במטרת הליך פשיטת רגל ומתן הפטר והצורך במתן אפשרות לחייב לצאת לחיים חדשים תוך בחינת תום ליבו ונסיבות יצירת חובותיו לבין הצורך אינטרס הנושה לקבל את כספו.

בבית המשפט העליון בעניין גמזו נקבע כי רק במקרים חריגים יינתן הפטר לחייב מלא או חלקי בחוב מזונות.

גם בפס"ד קצקה ב-2013 העניק בית המשפט העליון הפטר לחוב מזונות. שם הנושה היה ביטוח לאומי ועל כן ביקשו לקזז (לממש) 10% מקצבת הנכות.

בית המשפט העליון קבע כי הוא מעניק לחייב הפטר מלא וזאת בשל מצבו הרפואי וגילו.

בפס"ד ב-2014 בעניין סלימאן, שם בוחן בית המשפט את כל יכולותיו של החייב בעבר, במהלך ההליך ובעתיד, מצבו הרפואי, תום ליבו ועוד. בפסק הדין ציין גם בית המשפט כי החוב נוצר לפניי 30 שנה ותום ליבו של החייב בעת יצירת החובות.

לכן, יש לבחון את כל הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לצורך קבלת הפטר לחוב מזונות בהליך פשיטת רגל בדגש על תום ליבו של החייב בעת יצירת החובות ובהליך פשיטת הרגל.

טענת פרעתי בתיק הוצאה לפועל מזונות:

חייב הטוען לטענת פרעתי בתיק הוצל"פ לגביית מזונות טוען לכאורה כי שילם את החוב או חלקו וכי אינו חייב לזוכה את הנטען בחוב.

טענת פרעתי יכולה להיות כטענה באופן התשלום שבוצע, הסכמות הדדיות או טענת קיזוז עובדתית. טענת קיזוז נטענת היא טענה במחלוקת ועד אשר לא הוכרעה לא ניתן לטעון לטענת קיזוז נטענת בטענת פרעתי.

החייב רשאי לבקש עיכוב הליכים עד להכרעה בהליך, אולם לרב עיכוב ההליכים יהיה מותנה בהפקדת ערובה והכל בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל.

טענת פרעתי יכולה להתייחס הן לתשלום המזונות, תשלום ההוצאות והן לריבית.

אחת הטענות הנפוצות בבקשה בטענת פרעתי היא טענת קיזוז, אולם לא כל טענת קיזוז ניתן לקבלה במסגרת הליכי הוצאה לפועל ולכן יש להבחין בין טענת קיזוז עובדתית לבית טענת קיזוז נטענת.

טענת קיזוז בהליכי הוצאה לפועל, טענת קיזוז בחוב מזונות, טענת קיזוז בטענת פרעתי:

הלכה פסוקה היא, כי במסגרת טענת "פרעתי" ניתן להוכיח גם טענת קיזוז.

(רע"א 191/87 רבין נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, תק-על 87(2) 661; ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני, עמ' 623).

כך גם הפסיקה מכירה ב"סוגים" שונים של זכות הקיזוז:

"זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, בין אם הזוכה הודה במפורש בקיומה, ובין אם המדובר בזכות חלוטה, כגון זכות שנקבעה בפסק דין או שהיא נובעת מחיוב שדינו כפס"ד, כמשמעותו בסעיף 81 לחוק ההוצל"פ. טענה בדבר זכות קיזוז כאמור, ניתן לטעון גם במסגרת טענת "פרעתי".

"סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, לעסוק בסוגיה המובאת לפתחו, נבחנת על פי התשובה לשאלה, האם הסוגיה עוסקת בביצועם של פסק דין או החלטה, הניתנים לאכיפה, אשר הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל; או שמא, הסוגיה שבפני ראש ההוצאה לפועל, חורגת ממתחם הביצוע, ועניינה הכרעה בסכסוך חדש, החיצוני לביצועו של פסק הדין". ע"א 3033/04 קרדוב יזום והשקעות בע"מ נ' טל חיות חברה לבניין בע"מ.

במידה וקיימת זכות קיזוז על פי פסק הדין או שהזוכה הודה בה במפורש אם בעל פה או בכתב, ניתן להעלות טענה זו במסגרת טענת פרעתי בתיק חוב מזונות בהוצאה לפועל.

לדוגמא: גלי ביקשה להגדיל את חוב המזונות בשל השתתפות במחצית הוצאות צהרון בסך 1000 ₪. לעומת זאת, עומר טוען כי שילם עבור החוג לילדה ולכן מבקש לקזז את מחצית הסכום שעל האישה היה להשתתף בהוצאה זו בסך 750 ₪.

כאמור, זוהי טענה בהתאם לפסק הדין כי הצדדים ישאו בהוצאות באופן שווה לרבות צהרון וחוגים ולכן האב רשאי לקזז סכום זה.

דוגמא אחרת: עמרי מבקש לקזז את תשלום הטלפון הנייד שמשלם לבנו, אולם הוצאה זו לא נכללה בפסק הדין. במידה ועמרי יוכיח כי הזוכה אכן הסכימה לקיזוז זה, טענתו זו תתקבל, אולם במידה ולא יצליח להוכיח טענה זו להסכמת הזוכה, בקשתו לקיזוז לרכיב זה תדחה.

משרדנו מייצג חייבים בהליך חוב בתיקי מזונות בהוצאה לפועל לרבות: הליך בטענת פרעתי בתיקי מזונות, הליך פשיטת רגל, תוך ליווי צמוד, אישי, מקצועי ודיסקרטי.