חוסר שיתוף פעולה בהליך חדלות פירעון והשלכותיו

למה שיתוף הפעולה הוא תנאי להגנה של ההליך

ההגנה שההליך נותן, עצירת הגבייה והדרך להפטר מהחובות, באה יחד עם התחייבות: להתנהל בשקיפות מול בית המשפט, הנאמן והממונה, לדווח בזמן ולשלם את מה שנקבע. זו הזדמנות אמיתית לפתוח דף חדש, והיא נשמרת כל עוד משתפים פעולה.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאזן בין שני דברים: לעזור לאדם בחובות להשתקם ולחזור לחיים כלכליים תקינים, ולדאוג שהנושים יקבלו כמה שיותר מהחוב. לכן, כשניתן צו לפתיחת הליכים והגבייה נעצרת, החוק מטיל גם חובות ברורות. הסתרת מידע, התעלמות מפניות של הנאמן או זלזול בהנחיות עלולים להיחשב חוסר תום לב, ובית המשפט רשאי לבטל את ההליך בגללם.

מה מוגדר כחוסר שיתוף פעולה ומחדלים בהליך?

חוסר שיתוף פעולה הוא אי עמידה בתנאים שנקבעו בחוק ובצו פתיחת ההליכים. בפועל זה יכול להיות תשלום חודשי שלא הועבר לקופת הנשייה, דוח על הכנסות והוצאות שלא הוגש, אי הגעה לבדיקה אצל הנאמן או מסמכים שהתבקשו ולא נמסרו.

בתקופת הביניים, הנמשכת מרגע מתן הצו ועד לקביעת תוכנית השיקום הכלכלי, חלות על החייבים חובות יסוד מעשיות. אי קיומן של חובות אלו מוגדר כמחדל דיוני ומהותי:

• אי הגשת דוחות תקופתיים: במהלך ההליך מגישים דוחות על ההכנסות וההוצאות של המשפחה, ומצרפים אליהם מסמכים כמו תלושי שכר, דפי חשבון בנק וקבלות. דוח שלא הוגש, או שהוגש בלי המסמכים, פוגע בבדיקת התיק ונחשב למחדל.
• פיגורים בצו התשלומים: החייבים נדרשים להעביר את התשלום החודשי שנקבע לקופת הנשייה במועד. צבירת פיגורים, גם של חודשים ספורים, עלולה להעמיד את המשך ההליך בסכנה.
• אי התייצבות לחקירה או חוסר מענה לפניות: תפקידו של הנאמן כולל בדיקה יסודית של כושר ההשתכרות, מצבת הנכסים ונסיבות יצירת החובות. היעדרות מזימון לחקירה או אי מענה לדרישות להמצאת מסמכים כספיים מהווים הפרה יסודית של חובת שיתוף הפעולה.
• יצירת חובות חדשים: הפרת ההגבלות שנקבעו בצו, למשל צבירת חובות חדשים במהלך ההליך, עלולה להוביל לסנקציות מצד הממונה ובית המשפט.

הסנקציות המשפטיות: ביטול ההליך לפי סעיף 183 לחוק

סעיף 183 לחוק חדלות פירעון מסמיך את בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים עקב אי שיתוף פעולה עם הנאמן או הממונה, או בשל התנהלות בחוסר תום לב לפי סעיף 163(ג)(1). החלטת ביטול שוללת מהחייבים את ההגנות שהוענקו להם בצו, ומחזירה את מצבם המשפטי מול הנושים למצבו הקודם.

כדאי לנצל כל התראה או פנייה מהנאמן כדי להסדיר את הליקויים לפני שמוגשת בקשה לביטול. בתי המשפט מבחינים בין קושי כלכלי מוכח שנוצר בתום לב, דוגמת אובדן כושר עבודה או הרעה במצב הבריאותי, לבין התעלמות מודעת מהוראות הדין. פרטים נוספים על השלכות ההחלטות השיפוטיות בראשית ההליך מופיעים במדריך בנושא צו פתיחת הליכים- עיכוב הליכים וביטול הליכים.

אי ניצול ההזדמנות להסרת המחדלים עלול להוביל להגשת בקשה לביטול ההליך לפי סעיף 183. במקרים אלה, בית המשפט רשאי להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים. מי שמבקש ליהנות מהפטר מחובות צריך לעמוד גם בחובות הדיוניות והכספיות של ההליך.

ההשלכות של ביטול הליך חדלות פירעון

ביטול הצו לפתיחת הליכים מפקיע את עיכוב ההליכים. הנושים רשאים לחדש פעולות גבייה והטלת עיקולים במסגרת לשכות ההוצאה לפועל. בנוסף, ביטול שמקורו במחדלים גורר תקופת המתנה ממושכת של שנה עד שנה וחצי בטרם מתאפשרת הגשת בקשה חדשה לפתיחת הליכים.

תוצאותיו של ביטול ההליך מסבות פגיעה משמעותית בשגרת החיים הכלכלית:

• חידוש הליכי גבייה והגבלות: תיקי ההוצאה לפועל שהוקפאו חוזרים לפעילות גבייה פעילה. הנושים רשאים להטיל מחדש עיקולי שכר, עיקולים על יתרות בחשבונות בנק ועיקולים על כלי רכב.
• אובדן הזכות להפטר: הגישה לקבלת צו לשיקום כלכלי ולמחיקת חובות נחסמת. החובות המקוריים שבים לתוקפם המלא, וממשיכים לצבור ריביות פיגורים והפרשי הצמדה כחוק. לניתוח מקיף של תכלית ההליך וסיומו, ראו מדריך בנושא הפטר וצו שיקום כלכלי: מה קורה כשמגיעים לסוף.
• תקופת צינון לפי הלכת אלקצאצי: לפי הפסיקה (הלכת אלקצאצי), אחרי ביטול הליך בגלל מחדלים וחוסר שיתוף פעולה יש תקופת המתנה של שנה עד שנה וחצי, לפי חומרת המחדלים. בתקופה זו בקשה חוזרת לפשיטת רגל או לחדלות פירעון עלולה להידחות, והחובות נשארים חשופים להליכי הגבייה של הנושים ללא הגנה.

כיצד לפעול כאשר מתעורר קושי בעמידה בהתחייבויות?

בעת התעוררות קושי כלכלי או אישי בעמידה בצו התשלומים או באיסוף מסמכים עבור הדוחות, יש לפעול בשקיפות מול הנאמן ובית המשפט. פנייה מוקדמת, עם מסמכים שמראים את המצב, יכולה לאפשר הסדר תשלום, פריסה של חוב הפיגורים או בקשה להפחתת התשלום החודשי בדרכים הקבועות בחוק.

במקום הימנעות ממענה שעלולה להתפרש כהפרת שיתוף הפעולה, יש לנקוט בפעולות הבאות:

• הגשת בקשה להפחתת צו תשלומים: במצב שבו חלה ירידה בהכנסות, חלה החמרה במצב הרפואי או שנוצרו הוצאות מחיה חיוניות חדשות, ניתן להגיש בקשה לממונה או לבית המשפט להפחתת הסכום החודשי. יש לתמוך את הבקשה במסמכים רפואיים, תלושי שכר עדכניים או קבלות המעידות על שינוי הנסיבות.
• בקשת ארכה להגשת דוחות: אם חל עיכוב בקבלת דפי חשבון או מסמכי שכר ממוסדות חיצוניים, יש לפנות בכתב לנאמן בבקשת ארכה מנומקת מבעוד מועד, במקום להמתין לצבירת דוחות חסרים ומשלוח התראות ביטול.
• גיבוש מתווה לפריסת פיגורים: כאשר נוצר חוב פיגורים בקופת הנשייה, ניתן להגיש הצעה סדורה לפריסת החוב לתשלומים חודשיים בתיאום עם הנאמן. צעד זה מציג נכונות לעמידה בחובות ההליך ומקדם את תוכנית השיקום.

בחינה מסודרת של התיק ופנייה בזמן עוזרות לשמור על ההליך. להרחבה על אופן ההתנהלות המעשית לאורך שלבי ההליך, ניתן לעיין במאמר המפרט כלים פרקטיים להתמודדות בהליך חדלות פירעון.

שאלות נפוצות

קושי באמצע ההליך לא אומר שהדרך נגמרה. מי שמדבר עם הנאמן בזמן, משלים את מה שחסר ומבקש להתאים את התשלום למצב החדש, נותן להליך סיכוי להמשיך עד הסוף. אם קיבלתם התראה על מחדלים, או שהתשלום החודשי כבר לא מתאים למצב שלכם, אפשר לבדוק את התיק ולהגיש את הבקשות המתאימות. משרד עו"ד שלי גרשט מלווה חייבים בהתנהלות מול הנאמן ובהגשת בקשות להסדרת מחדלים. המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני