אישה בת שישים ושתיים מגיעה למשרד עם תיק ניילון מלא במכתבים צהובים מלשכת ההוצאה לפועל. היא חיה מקצבת נכות, אלמנה, לבד בדירה שכורה, וחוב של כמאה ושמונים אלף שקל שנצבר עוד מהתקופה שבה בעלה המנוח היה חולה והיא לקחה הלוואות כדי לממן טיפולים. היא אומרת משפט אחד שאני שומעת כמעט כל שבוע: "אני יודעת שיש הליך של מחיקת חובות, אבל זה בטח עולה כסף שאין לי, ובטח לא מיועד למישהי כמוני". האמת היא הפוכה בדיוק. המסלול של מחיקת חובות למעוטי יכולת נבנה בדיוק בשביל אנשים במצבה – מי שההכנסה שלהם נמוכה מדי בשביל לעמוד בתשלומים חודשיים לנושים, אבל בדיוק מסיבה הזו לא צריכים לוותר על הזכות להתחיל מחדש.
מה זה בעצם מסלול מעוטי יכולת
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בשנת 2019, יצר כמה מסלולים שונים בתוך הליך חדלות הפירעון, בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב. המסלול הרגיל כולל בדרך כלל תקופת תשלומים של כשלוש עד חמש שנים, שבמהלכה החייב משלם לקופת הכינוס סכום חודשי שנקבע לפי הכנסתו הפנויה, ובסופה מקבל הפטר – כלומר מחיקה של יתרת החוב שלא שולמה.
הבעיה היא שלא לכל אדם יש הכנסה פנויה. מי שמתקיים מקצבת נכות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, או שכר נמוך שבקושי מכסה שכר דירה ומזון, פשוט אין לו מאיפה לשלם תשלום חודשי משמעותי. בשביל האוכלוסייה הזו קיים מסלול מקוצר, שבו בית המשפט או הממונה על הליכי חדלות פירעון בוחן את מצבו הכלכלי של החייב ומכיר בו כ"חייב מעוטי יכולת". במקרים כאלה ניתן לקבל צו לפתיחת הליכים עם תקופת צמצום קצרה משמעותית, ולעיתים אף ללא תשלום חודשי כלל, אם ההכנסה נמוכה מסף מסוים שנקבע לפי קריטריונים כלכליים.
מי בדרך כלל נכנס להגדרה הזו
מהניסיון שלי, האנשים שמגיעים למסלול הזה הם בעיקר:
- מבוגרים החיים מקצבת זקנה או קצבת שאירים ללא הכנסה נוספת
- נכים המתקיימים מקצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי
- הורים יחידניים עם הכנסה נמוכה שכל מה שהם מרוויחים הולך על מחיה בסיסית
- מובטלים ותיקים או אנשים במחלה כרונית שהגבילה את יכולת ההשתכרות
הממונה על ההליך בודק את דוח החקירה הכלכלית, את דפי הבנק, את תלושי השכר או אישורי הקצבה, ולפי זה קובע האם החייב עומד בהגדרת מעוטי יכולת.
למה זה חשוב לחייבים בהוצאה לפועל
חלק גדול מהאנשים שמגיעים אליי כבר תקועים שנים בהוצאה לפועל, עם עיקולים על משכורת, עיקול חשבון בנק, ולעיתים אפילו הגבלות כמו הגבלה מלקיחת אשראי או הגבלה מרישיון נהיגה. הליך הוצאה לפועל לא בהכרח מוביל למחיקת חוב – הוא בעיקר אמצעי גבייה, ויכול להימשך שנים בלי פתרון אמיתי אם החוב גדול מדי ביחס ליכולת ההחזר.
כאן בדיוק נכנס ההבדל בין טיפול נקודתי בתיק בודד לבין הליך חדלות פירעון כולל. במקום להתמודד עם כל נושה בנפרד, ההליך מרכז את כלל החובות תחת גורם אחד – הממונה על חדלות פירעון או בית המשפט – ומקפיא את כל הליכי הגבייה במקביל, כולל הוצאה לפועל. זה אומר שברגע שניתן צו לפתיחת הליכים, העיקולים נעצרים, ולעיתים אפשר גם לפעול לביטול הגבלה בבנק שנוצרה בעקבות החוב. ייצוג בתחום ביטול הגבלה בבנק הוא אחד הדברים שאני עוסקת בהם באופן שוטף, כי לחייבים רבים ההגבלה הזו היא מה שמונע מהם לתפקד יום יום – לא ניתן לפתוח חשבון, לקבל שיק, ולעיתים אפילו לא לקבל משכורת בצורה מסודרת.
איך מבטלים עיקול על חשבון בנק תוך כדי ההליך
שאלה שנשאלת אצלי כמעט בכל פגישה ראשונה היא איך מבטלים עיקול על חשבון בנק כשכל מה שנכנס לחשבון נתפס באופן מיידי. ברגע שניתן צו לפתיחת הליכים במסגרת חדלות פירעון, קיימת אפשרות לפנות לבית המשפט או לממונה בבקשה לביטול העיקול או לפחות לצמצומו, כדי לאפשר לחייב לקבל לידיו סכום מינימלי למחיה. זה לא אוטומטי – צריך להגיש בקשה מנומקת, לצרף אסמכתאות על ההכנסה וההוצאות, ולעיתים גם לנמק מדוע דווקא חשבון הבנק הוא הכרחי, למשל כי דרכו מועברת קצבה או משכורת. חשוב להבין שהעיקול על חשבון בנק שונה במהותו מהגבלת בנק – עיקול הוא תפיסה של כספים קיימים, בעוד הגבלה היא סטטוס שנוצר אחרי חריגה או צ'קים חוזרים, ומטפלים בהם בדרכים שונות.
שלבי ההליך בפועל
כדי לענות על השאלה כמה זמן לוקח הליך חדלות פירעון, צריך להבין את השלבים:
1. הגשת בקשה לממונה על חדלות פירעון, הכוללת דוח כלכלי מפורט, רשימת נושים, נכסים והכנסות
2. בדיקת הבקשה על ידי הממונה, כולל חקירה כלכלית לבירור המצב האמיתי של החייב
3. מתן צו לפתיחת הליכים, שמקפיא את רוב פעולות הגבייה נגד החייב
4. קביעת מסלול – רגיל, מקוצר, או מסלול מעוטי יכולת, בהתאם למצב הכלכלי
5. תקופת צמצום – במסלול מעוטי יכולת היא קצרה משמעותית מהמסלול הרגיל, ולעיתים כוללת תשלום סמלי בלבד או פטור מתשלום
6. מתן הפטר – מחיקת יתרת החובות בתום התקופה
באופן כללי, במסלול הרגיל מדובר בתהליך שיכול להימשך כמה שנים, בעוד שבמסלול מעוטי יכולת התהליך מתקצר משמעותית, לעיתים לכמה חודשים בלבד עד קבלת ההפטר, בהתאם להחלטת הממונה ונסיבות התיק. חשוב לזכור שכל תיק נבחן לגופו, ואין שני מקרים זהים.
טעות נפוצה: "אין לי מספיק חובות בשביל זה" או "יש לי יותר מדי"
אחת התגובות שאני שומעת הכי הרבה היא "יש לי חוב של רק שלושים אלף שקל, זה בטח קטן מדי בשביל הליך כזה". וההפך – "יש לי חוב של חצי מיליון, אין סיכוי שיסכימו למחוק לי את זה". שתי התפיסות שגויות. החוק לא קובע סף מינימום או מקסימום של סכום חוב כדי להיכנס להליך. מה שנבחן זה היחס בין החוב ליכולת ההחזר הריאלית של החייב לאורך זמן. אדם עם חוב קטן אך ללא שום הכנסה עשוי להיכנס למסלול מעוטי יכולת בדיוק כמו אדם עם חוב גדול. מצד שני, מי שיש לו הכנסה סבירה או נכסים, גם אם החוב שלו נמוך, לרוב יופנה למסלול הרגיל עם תשלומים חודשיים. אי אפשר להחליט מראש בלי לבדוק את הפרטים לעומק.
מה קורה אחרי ההפטר
קבלת הפטר לא אומרת שהחיים חוזרים למה שהיו לפני החובות. יש השלכות – למשל רישום בפועל של ההליך, מגבלות זמניות על פתיחת עסק חדש בתקופה מסוימת, ולעיתים דרישה להשתתף בהליכי שיקום כלכלי שכוללים ייעוץ תקציבי. אבל זו בכל זאת דלת יציאה אמיתית ממעגל שנראה סגור. ראיתי לקוחות שהגיעו אליי שבורים, בטוחים שהם יגררו את החובות עד יום מותם, ויצאו מההליך עם אפשרות אמיתית לפתוח חשבון בנק תקין, לקבל משכורת בלי עיקולים, ולישון בלילה.
חשוב גם לציין שהליך חדלות פירעון שונה מבחינה מהותית מפירוק חברה – כשמדובר בעסק שנקלע לחדלות פירעון, לרוב מדובר בהליך פירוק חברה בע"מ נפרד, עם כללים משלו, ולא באותו מסלול אישי שמיועד ליחידים.
שורה תחתונה
אם אתם מתקיימים מקצבה, משכר נמוך, או מהכנסה שבקושי מכסה את ההוצאות הבסיסיות, ויש לכם חובות שמלווים אתכם שנים בלי סוף באופק – כדאי לבדוק האם אתם עומדים בקריטריונים למסלול מעוטי יכולת. זה לא הליך שמיועד רק למי שיש לו כסף לשלם עורך דין ותשלומים חודשיים גבוהים, ההפך הוא הנכון. אני מזמינה אתכם לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, שבה נבדוק יחד את המצב הכלכלי שלכם ונבין איזה מסלול הכי מתאים עבורכם. המשרד פועל מסניפים בבני ברק ובחדרה, ומייצג לקוחות בכל רחבי הארץ עם זמינות טלפונית גם מחוץ לשעות הפעילות הרגילות.
המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני, ואינו תחליף לפגישה עם עורך דין המכיר את פרטי המקרה האישי.
שאלות נפוצות
מי זכאי להגיש בקשה למסלול מעוטי יכולת?
אנשים שמתקיימים מקצבת נכות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה או עם שכר נמוך שבקושי מכסה צרכי מחיה בסיסיים. גם הורים יחידניים, מובטלים ותיקים וחולים כרוניים שהגבילה לחייבים את יכולת ההשתכרות כשלהם הםנשקלים לרוב כמעוטי יכולת.
כמה זמן לוקח להשיג מחיקת חוב במסלול מעוטי יכולת?
התהליך קצר משמעותית לעומת המסלול הרגיל. לאחר בדיקת הבקשה והגשת צו לפתיחת הליכים, תקופת הצמצום עשויה להסתיים תוך כמה חודשים בלבד, בהתאם להחלטת הממונה ונסיבות התיק. כל תיק נבחן באופן אישי, כך שאין זמן קבוע.
האם צריך לשלם דמי הגשה או עלויות משפטיות בשביל הליך זה?
בתקופת הצמצום של מסלול מעוטי יכולת, החייב לעיתים משלם סכום סמלי בלבד או פטור מתשלום כלל, בהתאם להכנסתו. זה שונה מהמסלול הרגיל שבו משלמים תשלום חודשי למשך שנים.
מה קורה לעיקולים על חשבון בנק כשפותחים הליך חדלות פירעון?
ברגע שניתן צו לפתיחת הליכים, אפשר להגיש בקשה לממונה או לבית המשפט לביטול או צמצום העיקול, כך שיישאר סכום מינימלי למחיה. העיקול הקיים לא מתבטל אוטומטית, אלא דרוש בקשה מנומקת עם אסמכתאות.
האם כל גובה חוב זכאי להגיש בקשה למחיקת חובות?
החוק לא קובע סף מינימום או מקסימום של סכום חוב. בין אם מדובר בחוב קטן או גדול, ניתן להגיש בקשה אם תנאים אחרים עומדים בתנאי החוק, כמו מעוטות יכולת כלכלית.
מה ההבדל בין הוצאה לפועל רגילה להליך חדלות פירעון?
הוצאה לפועל היא אמצעי גבייה בודד שלא בהכרח מוביל למחיקת חוב, ואינה מקפיאה הליכים אחרים. הליך חדלות פירעון מרכז את כל החובות תחת גורם אחד ומקפיא את כל הליכי הגבייה במקביל, מה שמאפשר אפשרות למחיקה בסופו.
קריאה נוספת
- עורך דין חדלות פירעון בני ברק – מדריך להליך ולזכויות
- עורך דין חדלות פירעון נתניה – מדריך לחייבים שרוצים להתחיל מחדש
- עורך דין חדלות פירעון תל אביב – מדריך לפני שמתקשרים
- עורך דין הוצאה לפועל חדרה – מדריך לחייבים ולזכויותיהם
